אתרי אינטרנט הם קודם כל סביבות טקסטואליות וגרפיות ממוחשבות. יש המכנים אותן סביבות דיגיטליות. אבל אם נוותר מעט על ההגדרות המלומדות נישאר עם מסך מחשב, חלון של דפדפן (אקספלורר של מיקרוסופט ברב המקרים), טקסט, תמונות, קישורים וסמן של עכבר כמובן.

לכאורה מאוד דומה לכל חומר מודפס - עלון, קטלוג, פולדר, עיתון, מודעת פרסומת, אבל עם יכולת דפדוף משופרת, תוכן עניינים זמין תמיד ולעיתים גם יכולות חיפוש מהירות. אלא שהדמיון הזה מטעה. מטעה עד כדי כך שמקבלי החלטות מתייחסים לפרוייקטים באינטרנט כמו לפרוייקטים של הפקות דפוס. אבל אין זו ממש אשמתם. טוב, מבלי להכנס לדרמות בסגנון של "על חטא שחטאנו" הנטייה הטבעית של כולנו היא להשאר בתחומים הברורים של המוכר והידוע. משום כך דומים מאוד אתרי האינטרנט התדמיתיים לפולדרים מהודרים של חברות הייטק, פורטלים אינטרנטיים לעמודי שער של עיתונים, וחנויות מקוונות לקטלוגים של מוצרים.

אין להתעלם מהיכולת המשופרת של הצגת התכנים והתמונות הממוחשבת. תמונות מתחלפות, זזות, צלילים מתכתיים או ענוגים המלווים אותכם בכל תנועה זעירה באתרים מבוססים טכנולוגיות פלש, מוצרים מסתובבים מוגדלים ומוקטנים, בקיצור עולם ומלואו. אבל עדיין אין בכך לקעקע את אותו ה - "דמיון לכאורה" בין הנצפה על גבי מסך המחשב לבין הנראה בחומר המודפס.

אם כך, נשאלת השאלה האם קיים תחום עיסוק שניתן לקרוא לו - "עיצוב אתרים" או שאולי אין הרבה הבדל בינו לבין עיצוב גרפי מסורתי? אם אתרי אינטרנט הם תוצר של תעשיית האינטרנט אולי "עיצוב אתרים" משתייך לתחום העיצוב התעשייתי? הלכנו אצל המומחים לדבר, כך כתוב בדף המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל:

מקצוע העיצוב התעשייתי נולד באותו היום בו האומן מסר את מלאכתו לידי מכונות וקווי יצור, ובאחת נוצר בהסטוריה האנושית זן חדש של יצורים העוסקים בפיתוח, תכנון ועיצוב מוצרים לצרכיו של ציבור רחב. העיצוב התעשייתי צועד יד ביד עם התפתחות הטכנולוגיה, אך כל מוצר, מכפית ועד מכונית, מיועד בראש ובראשונה עבור האדם על כל מורכבותו.

כלומר העיצוב התעשייתי הינו עיצוב של מוצרים המיוצרים בצורה סדרתית וממוכנת. זה ממש לא נראה דומה לתהליך העיצובי של אתרי אינטרט כפי שאנו מכירים אותו. טוב לא ממש כי כבר לפני חמש שנים יצאה yahoo עם מחולל אתרים (כולל תכונות לסליקת כרטיסי אשראי) אוטומטי. גופים רבים בתחום מציעים את שירותי ה"אינסטנט" שלהם לחילול אתרים. כמו כן ניתן לרכוש תבניות מגוונות (templates) ליצירת אתרים בכל סוג גרפיקה אפשרי בעלות של כמה עשרות דולר.

מבט בוחן יותר מאפשר לראות את הדמיון בתהליך. בעיצוב תעשייתי קלסי אתה מתחיל עם מודל ומשפר אותו עד שהוא בשל לייצור המוני באמצעים ממוכנים. כלומר אותו מוצר בדיוק ישמש לקוחות שונים בעלי צרכים, העדפות, מגבלות שונים זה מזה. גם אתר האינטרנט משמש לקוחות שונים. את תפקיד פס הייצור מחליפה הטכנולוגיה המחשובית המאפשרת ל"ייצר" את המוצר שוב ושוב ולהציג אותו בפני כל דכפין. כאשר יצרן מכוניות מגלה תקלה בטיחותית במכונית מדגם מסויים הוא חייב להחזיר את כל המוצרים שכבר שווקו ולבצע את התיקון, כאשר מעצב אתרים מגלה שגיאה במוצר - הוא מבצע את התיקון במוצר אחד בלבד.

מתודולוגית הנדסת שימושיות - Usability Engineering Methodology הינו תחום חשוב ביותר עבור "בוני אתרים". אנו אמורים לצפות במשתמשים ולראות מה הם אוהבים, מה הם מוצאים בקלות, והיכן הם מתקשים. Jakob Nielsen בספרו עיצוב ממשק באינטרנט (שגם אם יצא לפני מספר שנים) מצליח להדגיש את אמיתות התחום. להלן כמה ציטוטים מספרו:

השימושיות שולטת ב-Web. אם הלקוח לא יצליח למצוא את המוצר, הוא לא יקנה אותו. ה-Web היא הסביבה האולטימטיבית להענקת תחושת כוח ללקוח. לקוח שיכול ללחוץ על העכבר יכול להחליט הכל. כל כך קל לעבור למקום אחר. כל המתחרים שבעולם נמצאים במרחק לחיצת עכבר אחת.

הצב את צרכי הלקוחות שלך במרכז אסטרטגיית ה-Web שלך. אני יכול להבטיח לך כי לכל חברה הדואגת לאתר קל לשימוש יש יתרון על מתחריה, ולא חשוב באיזו תעשיה מדובר. שימושיות גרועה פירושה מיעוט לקוחות. בכלכלת הרשת, האתר הופך לממשק המשתמש הראשי של החברה. ואכן, בחברות מסחר אלקטרוני האתר הוא החברה. ממשק המשתמש הופך לחומר השיווק, חזית החנות, פנים החנות, צוות המכירות, ותמיכה לאחר קנייה, כולם בחבילה אחת. במקרים רבים, האתר הופך אפילו למוצר עצמו. לפיכך, שימושיות גרועה משולה לחנות הממוקמת בקומה ה-17 (כך שאף אחד לא יכול למצוא אותה), שפתוחה רק בין שלוש לארבע אחרי הצהרים (כך שאף אחד לא יכול להיכנס), ואין בה כלום מלבד איש מכירות קודר שלא מדבר עם הלקוחות (כך שהאורחים לא יכולים לקנות יותר מדי מוצרים).

השגיאות הנפוצות בכל רמות העיצוב ב-Web:
1.) המודל העסקי: התייחסות ל-Web כאל דף פרסומי, במקום להתייחס אליה כאל שינוי מהותי שישנה את הדרך בה אנו עושים עסקים בכלכלה החדשה.

2.) ניהול פרויקט: ניהול פרויקט Web כאילו היה פרויקט מסורתי. דבר זה מוביל לעיצוב המתמקד בפנים האתר ולממשק משתמש לא עקבי. במקום זאת, על אתר web להיות מנוהל כפרויקט ללקוח אחד עם ממשק משתמש אחיד.

3.) ארכיטקטורת מידע: בניית האתר כך שישקף את המבנה הארגוני של החברה. במקום זאת, על האתר להיות בנוי כך שישקף את משימות המשתמשים ואת זווית מרחב המידע שלהם.

4.) עיצוב דף: יצירת דפים שנראים נהדר וגורמים להרגשה חיובית כשהם מודגמים בתוך החברה. המצגות הפנימיות במסגרת החברה אינן סובלות מהשהיות זמן התגובה, שהן הבעיה העיקרית של השימושיות ב-Web. כמו כן, המצגת אינה חשופה לקשיים שמשתמש חדש עשוי להיתקל בהם במציאת רכיבי הדף השונים ובהבנתם. במקום זאת, עצב את האתר עבור המשתמשים, אפילו אם המצגות שלך ייראו פחות "מדליקות".

5.) כתיבת תוכן: כתיבה באותו הסגנון הלינארי בו כתבת תמיד. במקום זאת, אלץ את עצמך לכתוב בסגנון החדש המותאם במיוחד עבור הקוראים המקוונים, שלעיתים קרובות רק סורקים את הטקסט וזקוקים לדפים קצרים מאוד עם מידע משני המקושר לדפים אחרים.

6.) אסטרטגיית קישור: התייחסות לאתר שלך כאילו הוא הדבר היחיד שחשוב, ללא קישורים מתאימים לאתרים אחרים, וללא נקודות כניסה מעוצבות היטב עבור אתרים אחרים אשר ירצו ליצור קישור אליך. חברות רבות לא משתמשות בקישורים מתאימים אפילו כשהן מזכירות את האתר שלהן עצמן בפרסומות שלהן. במקום זאת, זכור כי הקישור הוא בסיס ה-Web ואף אתר איננו אי בודד.

עד כאן בנושא שימושיות ויעקב נילסן - האורים והתומים של התחום. כמו ששמתם לב הפרנו פה ושם את כללי הברזל של השימושיות, אבל אם תמשיכו לקרוא בספרו של נילסן תראו שהוא "מאשר" הפרות שכאלו. למשל בנושא של כתיבת התוכן הלינארית - אנו סבורים שאין טעם בפיצולים מיותרים של נושאים מורכבים. אם הגעתם עד הלום כנראה שהנושא מעניין אותכם ואם אחרים ויתרו מראש על קריאת העמוד מפאת אורכו ייתכן והיו להם סיבות טובות לכך, או שאולי הספיקו להתרשם מ"סמיוטיקה" והם כבר בדרכם למלא את הטופס ליצירת קשר.

בנסיון להבין מהו תחום - "עיצוב האתרים" בדקנו את זיקתו לתחום של העיצוב התעשייתי ראינו כי השיוך בעייתי, והתעכבנו מעט בנושא "עיצוב הממשק" - תחום הקשור באפן הדוק לחזות הגרפית של אתר האינטרנט. ננסה לבדוק עתה את זיקת התחום של "עיצוב האתרים" לתחום של עיצוב תקשורת חזותית. ברשותכם נקפוץ שוב לביקור קצר בבצלאל והפעם לדף המחלקה לתקשורת חזותית.

צורת העבודה והפעילות בתחום השתנו - הגישה הרומנטית של המעצב המקבל בריף וחוזר לאחר מספר ימי עבודה עם סקיצות, כמעט ואינה קיימת. החלטות על צבע, צורה וכד' נידונות ומתקבלות על ידי מספר אנשי מקצוע (שיווק, מחקר, פסיכולוגיה, פלנינג, פרסום וכד') בשיתוף עם המעצב, כאשר המעצב הוא חלק מקבוצה המייצרת תקשורת. שינוי זה דורש הכרות ושליטה באפיקי המדיה השונים, יכולות של עבודה בסביבה אנרגטית, משתנה ולעתים אגרסיבית, שליטה והבנת מחקרי התנהגות וצריכה, וכמובן, היכרות עם מספר רב של תוכנות ואמצעים טכנולוגיים.

מתוך הכרות צמודה עם תעשיית האינטרנט הישראלית, אנו יכולים להעיד שיש מרחק מה בין התאור לעיל לבין המציאות. ולגבי הגישה הרומנטית - היא עדיין שרירה וקיימת במחוזותינו. לפחות בתחום האינטרנט. לא נוכל להעיד אודות מה שקורה במחלקת הפרומויים ב- Hot או ב- Yes.

לסיכום, נוכל לומר את הדברים הבאים:

1.) לעיצוב הגרפי הקלסי יש תפקיד חשוב בתהליך עיצוב האתר. לעיתים נקודת ההתחלה ברורה מאחר ולארגון לחברה או לעסק יש כבר תפיסה גרפית מוגדרת ומה שנותר הוא לתרגם אותה למדיום האינטרנט, לעיתים יש צורך בשינויים מרחיקי לכת בשל חוסר התאמה בין הקו הקיים לבין מדיום האינטרנט, ולעיתים יש לייצר את התפיסה הגרפית מבראשית.

2.) למבנה הלוגי של התכנים העתידים להיות מוצגים באתר חשיבות מכרעת בתכנון מנגנון הניווט של האתר. למימוש המנגנון שנבחר יש השפעה רבה על מראה הדף האינטרנטי.

3.) לכל אתר מגיעים גולשים שונים מבחינת ההיכרות המוקדמת שלהם עם האתר או עם הגוף העומד מאחורי האתר. מן הסתם הם גם מגיעים לאתר עם ידע שונה אודות הארגון ומוצריו. תכנון נכון של אתר מאפשר יותר ממסלול התקדמות אחד באתר, ושימוש בכלים ויזואליים שונים לכל מסלול תוך שמירת הקו הגרפי של האתר.

4.) לסוג המוצרים המשווקים באמצעות האתר יש השפעה מכרעת על עיצוב האתר. האם ניתן להסתפק בתאור טקסטואלי של המוצר כאשר מדובר בתוכניות חיסכון או הלוואות? האם ברצוננו לשלב איורים או תמונות להמחשת המוצר כאשר מדובר למשל במוצרים לניהול סיכונים פיננסיים ? האם אנו חייבים לספק את תמונת המוצר כאשר מדובר למשל ברמקולים, טלוויזיות, ספרים? כיצד משתלבות תמונות המוצרים בקו הגרפי שנבחר?

5.) רמת העדכון הנדרשת בכל אתר שונה ונקבעת לפי תחומי הפעילות של בעלי האתר. ישנם עסקים שמדף המוצרים שלהם משתנה ללא הרף - מוצרים חדשים מתווספים ואחרים נגרעים, ישנם עסקים שממקדים פעילות בתחום מוצרים מסויים - באמצעות מבצעים או קמפיינים תקשורתיים באינטרנט או מחוץ לאינטרנט, וישנם עסקים שמשנים את המוצרים עצמם כמו למשל במוצרי תוכנה העוברים עדכון תדיר או את תמחור המוצרים בעקבות שינויים במדיניות השיווק. נקודות השינוי חשובות לכל עסק - ויש צורך בחשיבה מוקדמת אודות הדרכים היעילות למימוש השינויים תוך כדי הדגשתם מצד אחד אך שמירה על הקו הגרפי של האתר מצד שני.

6.) כל האמור לעיל חייב לעבור את מבחן ה"שימושיות" - הקו הגרפי חייב לתמוך בגולש ולעזור לו להתמצא באתר, לאפשר לו להגיע למחוז חפצו במהירות המכסימלית.

7.) תחומי פעילות מסויימים מחייבים אמינות מקצוענות ושמרנות, אחרים חייבים לשדר חדשנות רעננות ונועזות, תוכלו להמשיך את הרשימה אך בודאי תרצו שהקו הגרפי של האתר ישקף את רוח ה"פירמה" שלכם.

8.) לכל פרוייקט קימות מגבלות תקציביות, במיוחד לפרוייקטים או לתחומי פעילות מתמשכים כמו אתרי אינטרנט דינמיים. הקו הגרפי יהיה לעולם "פשרה" בין הרצוי לבין מגבלות אילו.

ניסינו לדחוס בעמוד אחד את סוגיית עיצוב האתרים. לכל עסק תפיסת עולם שונה וסוגי פעילות שונים, הם שיקבעו יותר מכל את הקו הגרפי ובהמשך את תהליך עיצוב האתר.

איך אנחנו עושים זאת, או העיצוב על פי סמיוטיקה


© כל הזכויות שמורות: סמיוטיקה - בניית אתרים, 2005    ספרים חדשים - זה כל הסיפור, בקרו אותנו ב: טקסט - בספרים - כתב עת, רמקולים, רמות, מטר, ההוצאה לאור, זכות הילד לכבוד, יאנוש קורצ'אק, Tom Nifker לחשוב מהר לחשוב לאט, קריאת הקוקייה, דלילה דוידסון, טווס בחדר המדרגות, ללכת בדרכך,